ייפוי כוח מתמשך – מה זה והאם זה מתאים לי?
התקף לב אירוע לבבי:
אירוע לבבי נגרם עקב הפרעה או חסימה בזרימת הדם בעורק המספק דם אל הלב. תוצאת החסימה מתפתחת איסכמיה של רקמת שריר הלב, העלולה לגרום לאוטם בשריר הלב ולנזק בלתי הפיך.
תסמיני האירוע הלבבי:
תסמיני האירוע הלבבי כוללים, בין היתר, כאב פתאומי וחד בחזה, שלרוב מקרין ליד שמאל, ללסת או לצוואר. קוצר נשימה, דפיקות לב, כאבים מלווים בבחילות, הקאות, זיעה קרה, תחושת עלפון. ויש גם התקפי לב שקטים ללא כל תסמינים.
מה לעשות?
מרגע זיהוי התחושות הנ”ל יש לפנות באופן מידי לבית החולים.
שם יטופל האירוע ע”פ סוגו וחומרתו. אם מדובר באוטם תוצאת חסימה של העורק, יש לפתוח את החסימה ולאפשר מעבר של דם לרקמה הפגועה- זאת יעשה ע”י צינתור לב או תרופות להמסת קריש הדם.
יש מקרים בהם ינותח החולה ויעבור ניתוח מעקפים. כל מקרה לגופו.
על מי לחשוש מאירוע לבבי:
הסובלים ממחלות לב, מחלות כלי דם, גיל מבוגר, עישון, השמנה, לחץ דם, סכרת, שומנים בדם,
חוסר פעילות גופנית, מחלת כליות, צריכה מוגברת של אלכוהול, סמים וכו’.
זכויות רפואיות
- ביטוח לאומי– יש לבדוק האם מדובר בתאונת עבודה, אם לאו.
- תאונת עבודה – האם האירוע הלבבי ארע עקב העבודה. האם האירוע הלבבי ארע בזמן העבודה. האם היה אירוע חריג במסגרת העבודה או מאמץ מיוחד אשר גרם לאירוע הלבבי. האם החולה התעצבן יתר על המידה, היה מעורב בריב תקרית וכיו”ב. רק אם יוכח כי אכן התקיים אירוע חריג או מאמץ מיוחד בסמוך לקרות האירוע הלבבי (גם יממה קודם לכן), כי אז ניתן יהא לטעון כי מדובר בתאונת עבודה. על הנפגע להגיש תביעה למחלקת נפגעי עבודה – להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה. אם תוכר תביעתו כפגיעה בעבודה, ניתן יהא להגיש תביעה לנכות.
- נכות כללית – ככל שאין מדובר בתאונת עבודה ונותרו מגבלות תפקודיות ניתן להגיש תביעה לנכות כללית. בתביעה זו יפורטו המגבלות התפקודיות מהן סובל החולה ולה יצורף כל התיעוד הרפואי. החולה יזומן לוועדה רפואית, שם יבדקו הגבלותיו ובהתאם תקבע נכותו. בהתאם לקביעה זו, תקבע הגמלה החודשית לה הוא זכאי. על מנת להיות זכאי לגמלה חודשית יש להגיע לנכות רפואית בשיעור של 60%, או 40% אם מדובר במחלה שאחוז הנכות בה הינו לפחות 25% (יודגש כי לא רק התקף הלב מקנה נכות, אלא מכלול המחלות מהן סובל מגיש התביעה), כן נדרש להוכיח כי נכותו של החולה ומצב בריאותו עקב האירוע הלבבי ובכלל גורמת לו לירידה של 50% לפחות בכושר התפקוד ובהיקף ההכנסות ו/או מונעת ממנו יכולתו להשתכר מעל ל 25% מהשכר הממוצע במשק.
- ביטוח לאומי גמלת ניידות – חולה אשר עקב האירוע הלבבי סובל מהגבלה ברגליו, שיתוק או מרותק לכיסא גלגלים,יכול לפנות לביטוח לאומי להגשת תביעת ניידות. התביעה מזכה בגמלה חודשית (כסף), השתתפות במימון רכב, מיסוי מופחת, הטבות ברכישת אביזרי עזר, אביזרי הרמה וכו’.
- סיעוד– לאחר אירוע לבבי, נותרים הנפגעים, לא אחת, עם הגבלות משמעותיות בתפקוד, עקב שיתוק ברגליים או בידיים,חולשה, חוסר תחושה וכיו”ב. תוצאת הגבלות אלו נדרש החולה לעזרה רבה בפעילויות היום יום. מצב סיעודי הינו מצב בו אדם אינו מסוגל לבצע, בכוחות עצמו, חלק מהותי (לפחות 50%), מפעולות בסיסיות יומיומיות: הלבשה, רחצה, ניידות, מעברים בין קימה לשכיבה, אכילה ושתיה, שליטה על הסוגרים.
מה נבדק בכל אחת מאותן פעילויות?
- רחצה – נבדקת יכולתו העצמאית של אדם להתקלח לבדו, לרבות היציאה והכניסה למקלחת.
- הלבשה והתפשטות– באופן עצמאי.
- קימה ושכיבה – יכולתו העצמאית של אדם לעבור ממצב שכיבה לישיבה, לקום מכיסא ו/או להתיישב עליו.
- אכילה ושתייה- יכולתו העצמאית של אדם להאכיל את עצמו לאחר שהמזון הוכן והוגש לו.
- ניידות- יכולתו העצמאית של אדם לנוע ממקום למקום. על מנת שיוכח כי האדם אינו יכול להתנייד עצמאית, דורשת פוליסת הביטוח ריתוק לכיסא גלגלים, ללא יכולת להניע את הכיסא באופן עצמאי.
- שליטה על סוגרים – אי שליטה על הסוגר תוך שימוש במוצרי ספיגה או חיתולים.
על חולה שעונה להגדרות אלו או חלקן לפנות למוסד לביטוח לאומי להגשת תביעת סיעוד. ככל שתתקבל תביעתו יהא זכאי לשעות עזרה – טיפול ע”י מטפלת.
במקביל אם ישנה פוליסת ביטוח סיעוד – באופן פרטי או דרך קופת החולים- על החולה למלא טופס תביעה, לצרף את התיעוד הרפואי הרלוונטי ולשלוח אל חברת הביטוח. לכשתוכר תביעתו, ככל שתוכר, יהא זכאי לגמלה חודשית, כפי המפורט בפוליסה.
- תביעת רשלנות רפואית – יש לבדוק האם ניתן האירוע הלבבי היה ניתן למניעה. האם טיפול רפואי נכון היה מונע את מצבו של החולה.האם החולה ביצע בדיקות מעקב. האם הרופא המטפל דאג לטיפול רפואי נכון על מנת למנוע או להוריד את הסיכוי לאירוע לב.
כן יש לבדוק האם בהגיע החולה לטיפול רפואי ראשוני בקופת החולים או בבית החולים, האם בוצע אבחון נכון, האם קיבל את הטיפול הראוי, המתאים והמיטבי. האם טופל ע”י התרופות הנכונות?- אם לא כן, קמה לחולה עילה לתבוע את בית החולים ו/או הרופא המטפל ברשלנות רפואית. - אובדן כושר עבודה– ככל שהחולה נדרש, עקב מצבו הרפואי ומגבלותיו התפקודיות, להעדר מעבודתו, יש לבדוק האם מצבו עונה להגדרת אובדן כושר עבודה בפוליסה, בהחה שנרכש ביטוח מסוג זה. ההגדרה השכיחה ביותר הינה אובדן של 75% מכושר העבודה של המבוטח לעסוק בעבודה בה עסק עד לתאונה או בעבודה דומה על פי השכלתו וניסיונו. “המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות, ולתקופה העולה על תקופת ההמתנה הקבועה בפוליסה, הכושר לעבוד במקצוע שבו עבד או לעסוק בעיסוק שבו עסק עד אותה מחלה או תאונה ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לניסיונו, להשכלתו ולהכשרתו. אם לא הייתה למבוטח תעסוקה בזמן התחלת אי הכושר, יחשב המבוטח כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, אם עקב מחלה או פגיעה בגופו, יהיה המבוטח מרותק לביתו”.יש להגיש תביעה לחברת הביטוח המבטחת אובדן כושר עבודה – לצרף לתביעה את המסמכים הרפואיים, אישורי המחלה, אישורים מרופא תעסוקתי וכו’.
סיכומו של דבר
אירוע לבבי יכול לגרום לירידה קשה בתפקודו של האדם. לאחר האירוע הלבבי צפוי, לא אחת, הליך
שיקום ארוך ואינטנסיבי.
אדם שעבר אירוע לבבי, זכאי ברוב המקרים, להטבות הן במיסוי, הן בניידות, בביטוח לאומי, סיעוד, הטבות כספיות ועזרה בפועל.
מומלץ לפנות לעורך דין, אשר ילמד את המקרה, יבחן את כל התיעוד הרפואי, יכוון וימליץ כיצד על
החולה לנהוג, איזה זכויות מגיעות לו ואיזה גוף יש לתבוע.
לפרטים נוספים צרו איתי קשר:
מידע נוסף שיעניין אותך
