צוואה הדדית הינה צוואה שנערכת ע”י בני זוג אשר הוראותיה נכתבו בצורה משותפת והדדית. כאשר לבני זוג ישנן מטרות משותפות בכל הנוגע לרכושם, יכולים בני הזוג לערוך צוואה הדדית. היא מאפשרת לבני הזוג להגביל ולהצר את צעדיהם בנוגע ליכולתו של כל אחד מהם לשנות את צוואתו בעתיד.
למעשה בני הזוג עורכים צוואה מסוג זה על מנת להוריש את עזבונם זה לזה ולאחר מכן לצדדים שלישיים (יורש אחר יורש), או ישירות לצדדים שלישיים.
כמו כן, בני הזוג יכולים לערוך צוואה בה יצוו ויורישו את כל עזבונם ישירות לילדיהם- וגם זו תחשב צוואה הדדית.
יש מקום לתת משקל ומחשבה, לאפשרות ההגבלה הקיימת בהוראות יורש אחר יורש, כך שבן הזוג הנותר בחיים אשר מהווה “יורש ראשון” במסגרת הוראה זו – יוגבל באפשרות השימוש שלו במה שירש, כך שיובטח שעזבון זה שירש יועבר בסופו של יום לאותם צדדים שלישיים מוסכמים.

משמעותה של עריכת צוואה מסוג זה היא למעשה הגבלת אפשרות שינוי הצוואה ללא ידיעת בן הזוג איתו נערכה הצוואה.
ישנם הוראות מיוחדות בחוק החלות על צוואה הדדית ומתייחסות לסיאוטציה בה אחד מבני הזוג פעל לשינוי הצוואה ההדדית.
יכולות להיות נפקויות משפטיות מהותיות כאשר צעד זה מבוצע שלא על פי הוראות החוק המדויקות.
כדי לבטל או לשנות צוואה הדדית – בן הזוג הרוצה בשינוי חייב למסור הודעה בכתב לבן הזוג, על כוונתו זו – ללא צעד זה אין כל תוקף לשינוי. לאחר ההודעה בכתב יוכלו הצדדים לשנות את הצוואה, והצוואה ההדדית תתבטל.
כאשר בן הזוג נפטר, והנותר בחיים רוצה לשנות את הצוואה ההדדית, לאחר שכבר קיבל את חלקו בצוואת הנפטר, יהיה עליו לפעול תחילה להשיב לעזבון את כל מה שירש ורק לאחר מכן
ישנם מצבים בהם, היורשים מוצאים את עצמם במציאות שאינה נוחה, כאשר הצוואה ההדדית פוגעת בהם, והינם רוצים לתקוף או להגן על עצמם.
הוראות החוק והפסיקה, כפי שהתפחתו במהלך השנים, יוצרות שלל טענות המאפשרות לתקוף מציאות זו או להגן עליה. לנסיבות העולות בעיקר מתוך הצוואה עצמה וכמובן לנסיבות חיצוניות הנוגעות לאופן השינוי ולסיבות ולנסיבות שהביאו לכך – משקל שיכול במצטבר להביא לתוצאה הרצויה.
לכן, בכל מקרה בו קיימת צוואה הדדית ובוודאי כאשר מדובר במצב בו הצוואה שונתה על ידי אחד מבני הזוג, יש חשיבות רבה לבחינה דקדקנית של מכלול הנסיבות הסובבות את הצוואה ואת שינויה, כדי לבחון האם אכן מדובר במקרה בו אפשר לתקוף את המציאות הנחזית או להגן עליה, בהתאם לנדרש.