המצב הסיעודי בקופת חולים כללית – מה צופן העתיד?
לא פעם, אנו שומעים על טעויות וכשלים באבחנה רפואית המבוצעת על- ידי רופא. חולה מגיע לרופא ומתלונן אך הרופא אינו מייחס לתלונות משמעות מתאימה ולא נותן את הטיפול הנדרש.
חובתו של רופא, לפעול בזהירות סבירה, לשאול את החולה באשר לסימפטומים מהם סובל, להפנותו לרופאים מקצועיים, לתת תרופות מתאימות במינון נכון, לאבחן את המחלה, לשלוח לבדיקות וכו’.
טיפול רפואי לא נכון יכול לגרום נזק.
לדוגמא: מטופל הגיע לרופא משפחה כשהוא מתלונן על כאבי בטן חזקים, משך תקופה. הרופא שלח את המטופל לביתו עם משככי כאבים ומנוחה, מבלי לאבחן מדוע יש כאבי בטן, מבלי לתשאל את החולה, מבלי לשלוח אותו לביצוע בדיקות מקיפות יותר . לימים, אחרי שבוצעו בדיקות מעמיקות יותר, התגלה כי המטופל סובל ממחלת הסרטן.
בית המשפט בבואו לבחון האם מדובר בתביעת רשלנות רפואית בגין טעות באבחון , יעזר בשתי שאלות:
א. מבחן הרופא הסביר:
ביהמ”ש יבדוק כיצד ואיך התנהל הרופא בעת בדיקת המטופל. האם פעל בצורה סבירה, האם עבד לפי הכללים, מהו הידע הרפואי והאם הוא רלוונטי לאבחון המחלה. האם נדרש היה לשולחו לבדיקות מסוימות, לרופאים אחרים, האם תלונותיו היה בהן כדי לעורר את חשד הרופא, האם ניתן היה לגלות את המחלה מוקדם יותר וכו’.
בע”א 2694/90, הדסה נ’ מימון ואח‘, נזכר : “חלק מכישוריו של רופא הם לדעת לשאול, לחקור ולברר. לדעת קיומן או אי קיומן של תופעות מסוימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של חולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת לחקור… על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסוימים, ממצאים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון“.
לאחר בחינה זו, אם ימצא בית המשפט כי התנהגות הרופא אינה עומדת במבחן הרופא הסביר, יטיל עליו או על המוסד הרפואי בו הוא עובד אחריות נזיקית.
יש לזכור, כי גם רופאים טועים זה אנושי, ככל שהטעות הינה הגיונית ובמידה סבירה- לא תוטל אחריות.
ב. האם קיים קשר סיבתי בין האבחנה השגויה למחלה שהתגלתה:
ביהמ”ש ידרש לשאלה, האם האבחון הלקוי הוא שגרם לנזקו של המטופל?
היינו לו היה הרופא מגלה את הסרטן קודם, האם ניתן היה להציל את חיי המטופל, האם ניתן היה להאריך את חיוו, לקצר את סבלו?
לו היה הרדיולוג מפענח נכון את בדיקת ה – ct, היה מגלה את הגידול בזמן, האם הנזק למטופל היה אחר קטן יותר?
האם הרופא המטפל יכול היה למנוע את הנזק על ידי גילוי מוקדם?
אם יענה בית המשפט בחיוב על השאלות הללו, כי אז תביעת התובע תתקבל והוא יקבל פיצוי בגין הרשלנות הרפואית.
פס”ד חזון נ’ שירותי בריאות כללית, עסק בשאלת איחור בגילוי מחלת הסרטן,
התובעת בת 34 פנתה לרופא שלה בבקשה לעבור בדיקת ממוגרפיה שכן אמה חלתה בסרטן השד בגיל 35 ויש לה היסטוריה של מקרי סרטן במשפחה. רופא המשפחה שלל את נחיצות הבדיקה בטענה כי לא מומלץ לעבור בדיקה זו לפני גיל 40 גם אם נמצאים בקבוצת סיכון. כעבור שנתיים, גילתה התובעת כי הוא חולה בסרטן השד ונאלצה לעבור כריתת שד מלאה, כריתת בלוטות לימפה וטיפולים אגרסיביים. בתביעתה טענה, כי לו היו מאבחנים את המחלה בזמן היה ניתן לטפל במחלה בצורה אחרת ללא כריתה, ללא טיפולים אגרסיביים ובוודאי ללא גרורות בבלוטות הלימפה, ובזאת רשלנות הרופא.
הנתבעת טענה, כי התובעת קיבלה טיפול רפואי הולם על פי אמות המידה המקובלות, וכי לא היתה כל התרשלות מצידה ולא היה ניתן לאבחן את המחלה בעת פנייתה בפעם הראשונה.
ביהמ”ש קבע, כי הרופא התרשל בכך שלא ביצע את הטיפול הנכון ואף לא שלח אותה לרופא מומחה לרבות לייעוץ גנטי. לבסוף פסק לה פיצוי של כ – 700,000 ש”ח.
לפרטים נוספים צרו איתי קשר:
מידע נוסף שיעניין אותך
