חג החירות בפתח
מושג החירות מקבל עבור כל אחד מאיתנו משמעות וחשיבות מיוחדת במציאות טרופה זו, בה אנו מצויים.
אני תקווה שתקופה זו תחלוף במהרה ונשוב לחיות חיי שגרה כפי שהיינו רגילים בה,
ועד אז שמרו על עצמכם, בריאים, מאושרים, אוהבים, מחייכים ואופטימיים.
מצורף קישור לעניינים משפטיים וזכויות שכדאי וחשוב להכיר בימי אלו.
כאן כתמיד, לכל שאלה,
מאחלת ימים טובים, חג שמח
בריאות ואושר
סיגל
אציג כמה עניינים חשובים שכדאי וחשוב לדעת בתקופה זו:
ביטוח לאומי:
- תאונת עבודה
מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – יוכר כנפגע בעבודה
הכרה זו נועדה לסייע לעובדים (שכירים ועצמאים) שנחשפו ונדבקו במחלת הקורונה תוך כדי ועקב העבודה, לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי ולהיות מוכרים כנפגעי תאונת עבודה.
מי זכאי להגיש תביעה להכרה כנפגע בתאונת עבודה עקב מחלת הקורונה?
- שכירים או עצמאים אשר מוכרים בביטוח לאומי כעצמאים
- מתנדבים כגון פרמדיקים שמתנדבים במד”א
- עובדים בחו”ל שהם תושבי ישראל, שהמעסיק הישראלי שלח אותם לחו”ל והסכם העבודה עימם נקשר בישראל
- עצמאים שיצאו לחו”ל במסגרת עיסוקם בישראל
- מי שנסע לחו”ל לצורכי עבודתו, נדבק בנגיף הקורונה וחלה במחלה תוך כדי ועקב העבודה
- מי שלצורך עבודתו (או תוך כדי התנדבות מוכרת) שהה במחיצת חולים בקורונה, נדבק בנגיף וחלה במחלה.
כל אלה רשאים לתבוע הכרה כנפגע בעבודה.
התנאים להכרה במחלת הקורונה כפגיעה בעבודה?
על החולה להוכיח כי נדבק תוך כדי ועקב עבודתו.
מהם התשלומים להם זכאי מי שחלה במחלת הקורונה והוכר כנפגע עבודה?
דמי פגיעה
ככל והחולה אינו יכול לעבוד תוצאת המחלה הוא זכאי לקבל דמי פגיע, דמי הפגיעה ישולמו רק עד 91 ימים שבהם החולה נמצא באי כושר (יש לצרף אישורי מחלה לנפגע בעבודה), התשלום הוא בשיעור של 75% מהשכר הרבע שנתי הקודם ליום ההדבקה.
נכות מעבודה
לאחר 91 הימים, וככל שנותרה נכות תוצאת המחלה (פגיעה בריאות ע”פ רוב), ניתן להגיש תביעה לנכות. מי שתקבע לו נכות בשיעור שנע בין 9% ועד ל-19% לצמיתות יקבל מענק חד פעמי. מי שתקבע לו נכות בשיעור של 20% ומעלה יקבל קצבה לכל החיים.
זכויות יורשיו של חולה שנפטר ממחלת הקורונה והוכר כנפגע בעבודה
קצבת תלויים – קצבה שמקבלים אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי), שבני זוגם נפטרו כתוצאה ממחלת הקורונה והוכרו כנפגעי עבודה או למי שהיו תלויים בנפטר לפרנסתם.
- קצבת נכות כללית – לחולים שנדבקו לא במסגרת העבודה
אדם אשר חלה בקורונה ולא במסגרת עבודתו, יכול, בנסיבות מסוימות להגיש תביעה לנכות כללית
קצבת נכות כללית משולמת לתושבי ישראל, בגילאי 18 עד גיל פרישה, בעלי נכות גופנית, שכלית או נפשית, שאיבדו את כושר העבודה.
אחוזי הנכות בעקבות מחלת הקורונה ייקבעו לפי הנזק המשני שהמחלה גרמה (כמו נזק לריאות). הוועדה הרפואית תצרף את הליקוי שנותר ממחלת הקורונה לכל הליקויים האחרים של הנכה, לצורך קביעת אחוז הנכות המשוקלל.
אחוזי הנכות לצורך קביעת הזכאות צריכים להגיע ל-60% נכות או 40% נכות במקרה שבו אחד מהליקויים עומד על 25%.
- גמלת סיעוד
גמלת סיעוד ניתנת למבוטח שעבר את גיל הפרישה וזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, הלבשה, רחצה, אכילה, שליטה על הסוגרים, נפילות, חוסר שיווי משקל, הליכה, וכן לאדם שזקוק בהשגחה.
חשוב להדגיש כי מי ששוהה במוסד סיעודי אינו זכאי לגמלת סיעוד.
מקבלי שירותי סיעוד שנמצאים בבידוד או ששוהים בבית שבו נמצא אדם בבידוד, יכולים לקבל את קצבת הסיעוד בכסף, אם אין מטפל בחברות הסיעוד שיוכל לטפל בהם בזמן הבידוד.
מקבל קצבת סיעוד שאינו מעוניין כעת בהכנסת אנשים לביתו, יכול לפנות לביטוח הלאומי לבדיקת האפשרות לקבל את הקצבה בכסף לחשבון הבנק.
ייפוי כח מתמשך
בעקבות התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ניתן היום לחתום על ייפוי כוח מתמשך שהוא התחליף העיקרי למינוי אפוטרופוס.
חתימה על ייפוי הכוח המתמשך מקנה לאדם אפשרות לתכנן את העתיד בחייו ולהחליט על מינוי מיופה כוח שיהיה מוסמך לקבל החלטות בנוגע לענייניו, האישיים, הרכושיים והרפואיים, אם יהיה שרוי במצב בו לא יוכל לעשות זאת.
ייפוי הכוח המתמשך, מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, וייכנס לתוקפו אם וכאשר יגיע הממנה למצב שבו הוא לא יהיה מסוגל עוד לקבל החלטות בשל מצבו הרפואי.
סוגי צוואות:
החוק הישראלי מכיר בכמה סוגי צוואות:
- צוואה בכתב יד: כתובה כולה בכתב יד בידי המצווה, לא מודפסת, עם תאריך בכתב יד וחתימה.
- צוואה בפני עדים: נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת על ידי המצווה בפני שני עדים. המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, והעדים באותו המעמד חייבים גם כן לחתום על הצוואה ולהצהיר כי היו עדים לחתימה. הצוואה יכולה להיות כתובה בכתב יד או מודפסת, אך החתימות חייבות להיות בכתב ידם של המצווה והעדים, ולהיחתם במועד עריכת הצוואה ולא במועד מאוחר יותר.
- צוואה בפני רשות: היא צוואה הנאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בפני שופט, רשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון.
- צוואה בעל פה: ידועה גם בשם צוואת “שכיב מרע”. אפשרות זו קיימת רק במקרה שהמצווה נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה. צוואה בעל פה צריכה להיעשות בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, ועליהם לרשום אותה בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך והנסיבות שהביאו לעריכתה. לאחר מכן יש להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה בעל פה בטלה לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.