תביעה למחלת מקצוע
התנאים המצטברים שיש להוכיח על מנת לקבוע כי המחלה הינה מחלת מקצוע:
1. מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85. – ראה רשימה.
2. בהיותה קבועה כמחלת מקצוע.
3. עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
יש עובדים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם, אך היא לא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע והיא לא תאונת עבודה. כדי לא לקפח עובדים אלה, הרחיבו בתי המשפט את הפרשנות לתאונת עבודה וכללו שני מצבים נוספים, מיקרוטראומה או תאונה מגורמים שלא נראים לעין, לדוג’ אירוע מוחי, אירוע לבבי, סכרת וכיו”ב.
כדאי להגיש תביעה עד שנה מיום הפציעה או מיום התגלות המחלה, שכן לאחר מכן מבצע הביטוח הלאומי קיזוז בגין איחור בהגשת התביעה.
תביעות בגין נזקי שמיעה וטינטון
עובדים רבים חשופים מדי יום לרעש מזיק במקום עבודתם, בעיקר בשל אופי העבודה, לדוג’ עובדי מוסך, נגרים, מסגרים, חרטים, עובדי קשר, עובדי ירי, פחחים, עובדי דפוס, וכיו”ב.
פגיעה בשמיעה יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בשמיעה, צפצופים בלתי פוסקים באוזניים (טנטון), פגיעה בשווי משקל ויציבות וכיו”ב. מקום העבודה אמור לספק לעובד תנאי עבודה הולמים, אשר לא יפגעו בבריאותו. ככל שהעבודה מבוצעת בתנאי רעש, על המעביד לספק לעובדים, אוזניות, אטמים וכיו”ב. כן עליו לדאוג כי תהא ביקורת במפעל אחת לשנה לפחות, לביצוע ניטור רעש. בנוסף על מקום העבודה לקיים בדיקות שמיעה תקופתיות, כנדרש על פי חוק, לעובדיו החשופים לרעש מתמשך ומזיק.
תביעה לביטוח הלאומי
על מנת שנזק שמיעה יוכר כמחלת מקצוע יש להוכיח קיומם של שניים:
האחד, עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של – 85 דציבל לפחות.
והשני, בעקבות החשיפה הממושכת לרעש נגרמה לעובד ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
טנטון
על מנת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעה בעבודה, יש להוכיח כאמור:
ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות, כי כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן, והטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק והפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.
הכרה בליקוי שמיעה ובטינטון
ככל שביטוח לאומי יכיר בתביעתו של העובד לליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, יהא זכאי לזכויות המוענקות לנפגעי עבודה כדמי פגיעה, וגמלת או מענק נכות, כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות , טיפול רפואי בגין מחלתו, ריפוי החלמה ושיקום מקצועי.
יש לבדוק האם יש מקום להגשת תביעה גם נגד המעביד – תביעה נזיקית
כדאי להיוועץ בעורך דין גם על מנת להכין את התביעה לביטוח לאומי שהינה תביעה מורכבת.
תסמונת התעלה הקרפלית CTS
תסמונת התעלה הקרפלית הינה דלקת כרונית של הגידים בידיים הנגרמת לרוב מעבודות הדורשות ביצוע פעולות חוזרות ונשנות עם פרק כף היד, כגון, שימוש רב במקלדת מחשב, כתיבה מרובה, השחזה, שיוף, ליטוש יהלומים קידוד מחירים וכיו”ב.על מנת להכיר בפגיעה מסוג זה בביטוח לאומי כ”מחלת מקצוע”, יש להוכיח כי מחלה זו התפרצה בגוף העובד עקב אופי ותנאי העבודה.
סימפטומים:
- חולשה ביד
- כאבים בעת שימוש ביד, או כאבי אחיזה
- תחושה של נימול והרדמויות של היד
- דקירות שונות
פגיעה זו שכיחה מאוד. היא אופיינית במיוחד לאנשים העובדים בעבודות של סרט נע במפעל, בהרכבות של דברים, בטיפול במזון, בקידוד מחירים, בהקלדות מרובות במחשב וכדומה. היד הדומיננטית היא זו שבדרך כלל סובלת ראשונה ובדרגה חמורה יותר. תסמונת התעלה הקרפלית מאובחנת לרוב ע”י בדיקה מסוג emg.
כדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתביעות נזיקין על מנת לבדוק אפשרות לפיצוי כספי וייצוג למול הביטוח הלאומי.
מחלת-מקצוע – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט”ז – 1956
פרק ראשון: הרעלות ומחלות-עור
1. הרעלות – הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו-גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים – בהתאם פגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה.
2. מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים חמרים יציבים או גזים – OCCUPATIONAL DERMATOSES
- (א) ישנו גורם ידוע; אין הפרעות בהעדר של מגע עם הגורם 0%
- (ב) ישנו גורם ידוע; הפרעות ממושכות וחוזרות גם ללא מגע עם הגורם 10%
- (ג) ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות 20%
- (ד) ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות ברוב חלקי הגוף 30%
פרק שני: מחלות מידבקות ושאר המחלות המקצועיות
3. מחלה המועברת לאדם בהתאם לפגימות מכל חי שאיננו אדם במערכות הגוף.
4. הופעות אלרגיות כתוצאה השונות שהן תוצאה מחיסון נגד כלבת ממחלות אלה.
5. שחפת.
(1) שחפת הריאות
(א) שחפת פעילה –
(1) שחפת פעילה (UNSTABLE) הדורשת טיפול 100%
(2) שחפת שפעילותה בספק, או שחפת בצורה כרונית עם הפרשה של מתגי קוך בתרבית בלבד ובהפסקות גדולות, קיים כושר פעולה מוגבל 75%
(ב) שחפת בלתי פעילה –
(1)
(א) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (STABLE QUIESCENT) קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה 50%
(ב) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (STABLE QUIESCENT) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ-1/3 של שטח הריאה, או שינויים פיברוטיים רחבים 60%
(ג) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (STABLE QUIESCENT) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד, קיימים מזמן לזמן שטפי דם בלתי-ניכרים 70%
(ד) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (STABLE QNIESCENT) שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר, קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור COR PULMONALE או שטפי דם חדירים ניכרים 80%
(PULMONALE (2
(א) שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים. לאחר הפסקת הפעילות (STABLE ARRESTED) קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה 30% STABLE ARRESTED
(ב) שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים, לאחר הפסקת הפעילות (STABLE ARRESTED) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ-1/3 של שטח הריאה או שינויים פיברוטיים רחבים 40%
(ג) שפעילות פסקה לפני יותר משנתיים ועד לתקופה של חמש שנים. לאחר הפסקת הפעילות (STABLE ARRESTED) של שטח ריאה אחת או שינוים פיברוטיים רחבים מאד.קיימים מזמן לזמן שטפי-דם 50%
(ד) שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד לתקופה של חמש שנים. לאחר הפסקת הפעילות (STABLE ARRESTED) שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר, קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור הדם (COR PULMONALE) או שטפי דם ניכרים 70%
(3)
(א) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (RECOVERED) קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר פעולה 10%
(ב) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (RECOVERED) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ-1/3 של שטח הריאה או שינויים פיברוטיים רחבים 20%
(ג) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (RECOVERED) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד, קיימים מזמן לזמן שטפי-דם בלתי ניכרים 30%
(ד) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (RECOVERED) שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר. קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור הדם (COR PULMONALE) או שטפי דם תדירים וניכרים 60%
(4)
(א) שנרפאה לאחר ניתוח טורקופלסטי של פחות מחמש צלעות 5%
(ב) שנרפאה לאחר ניתוח טוקופלסטי חד צדדי או דו צדדי של יותר מחמש צלעות 10%
(ג) שנרפאה לאחר כריתה של סגמנט 5%
(ד) שנרפאה לאחר כריתה של שטח הריאה המתאים לשטח של אונה 10%
(ה) שנרפאה לאחר ניתוח כריתה של אונה עם תוספת של טורקופלסטיקה 15%
(ו) שנרפאה לאחר כריתה של יותר מאונה אחת עם תוספת של טורקופלסטיקה 20%
(ז) שנרפאה לאחר כריתה של ריאה אחת וקיימים שינויים גם בריאה השניה 30%
הערה: בסעיף קטן זה יש להוסיף לאחוזים המפורטים בו אחוזי נכות כפי שנקבעו בתוספת זו לצד כל פגימה.
(ג) שחפת בלתי פעילה שנרפאה:
(1) קיימת הגבלה ניכרת בכושה הנשימה על ידי התעבות רחבה של הפלוירה 10% לאחוז האמור יש להוסיף אחוזי נכות כפי שנקבעו בתוספת זו לצד כל פגימה.
(2) שחפת מחוץ לריאות: דרגת הנכות תיקבע בהתאם לפגימות במערכות השונות שהן תוצאה של מחלת השחפת.
6. ברוצלוזיס בהתאם לפגימות.
7. שיתוק ילדים במערכות הגוף.
8. קדחת צהובה, פילאריאסיס, השונות שהן תוצאה ליישמניוסיס, חולירע, ממחלות אלה. דבר, טרופנוזומיאזיס.
9. צפדת.
10 סרטן עור וכיב ממאיר של קרנית העין וסרטן הרירית של האף או הגתות הקשורות באף – בהתאם לפגימות השונות שהנן תוצאה ממחלות אלה.
11.
(1) צורנית עם שחפת, – בהתאם לאחוזי הנכות של השחפת.
(2) צורנית בלעדי שחפת – בהתאם להפרעה במערכת הנשימה תוך התאמה עם אחוזי הנכות שנקבעו לגבי השחפת.
12. אמיינתית – בהתאם להפרעה במערכת הנשימה תוך התאמה עם אחוזי הנכות שנקבעו לגבי השחפת.
13. ירוד- בהתאם לליקויים בכושר הראייה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי ירוד כתוצאה מתאונת עבודה.
14. מחלות קייסון בהתאם לפגימות במערכות.
15. עוויות הגוף השונות שהן תוצאה.
16. מחלות קרינה ממחלות אלה.
17. מחלות עצבים, פרקים, גידים, שרירים, כלי הדם או העצבים של הגפיים – בהתאם לפגימות במערכות אלה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו להן.
18. בורסיטיס – תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי פגימות בברך.
19. ליקויי שמיעה – בהתאם לליקויים בכושר השמיעה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגי ליקויי שמיעה כתוצאה מתאונת עבודה.
