רשלנות רפואית

עו”ד סיגל רייך-הלל טיפול בתביעות בגין רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית?

מעשה או מחדל של רופא ו/או צוות רפואי ייחשבו רשלניים, אם ייקבע, כי הרופא ו/או הצוות לא נהגו במיומנות ו/או לא נקטו במידת הזהירות, שרופא ו/או צוות רפואי סבירים ונבונים היו נוקטים באותן נסיבות, וההתנהגות הזו היא שגרמה נזק למטופל.

על מנת לקבוע כי רופא ו/או הצוות הרפואי התרשלו, יש להוכיח קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המטופל, הפרת חובה זו, הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החובה, וקיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם למטופל.

חובת זהירות מושגית וקונקרטית

ככלל קיימת חובת זהירות מושגית בין מטפל למטופל, חובה זו מקורה בפסיקה ואין צורך להוכיחה.

אך יש להוכיח האם במקרה הספציפי הנדון מתקיימת חובת זהירות קונקרטית, היינו, האם הרופא המטפל ו/או הצוות הרפואי צריכים היו לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות המקרה.

דוגמאות לחובות שהוטלו על רופא ו/או צוות רפואי:

1. חובה על הרופא והצוות הרפואי לתעד את הטיפול הרפואי ברשומה רפואית ולשומרה.
2. על הרופא והצוות הרפואי חלה חובת גילוי כלפי המטופל.
3. יש לקבל הסכמה מדעת של המטופל, זאת לאחר שהרופא או הצוות הרפואי ימסרו למטופל את מלוא המידע הרלוונטי בעניין הטיפול, דרך טיפול, סיכונים, אפשרויות אחרות תוצאות וכו’.
4. על הרופא והצוות הרפואי חלה חובה לאבחן במועד את הבעיה הרפואית ולהעניק לה טיפול מתאים.
5. חובה על הרופא והצוות הרפואי להתעדכן בדרכי טיפול חדשות, ספרות מקצועית וכו’. בעת הצורך על הרופא המטפל לחפש אפשרויות טיפול חדשות, מתקדמות, לחקור, לדרוש ולברר, לצורך אבחון וטיפול נכונים.
6. חובה על הרופא לאבחן ולבצע “אבחנה מבדלת” – היינו רשימה של אבחנות אפשריות ביחס למטופל, ולהסביר כי יש אפשרות לקיום כל אחת מהאפשריות כל עוד לא נשללו.

הקשר הסיבתי

כפי הנזכר לעיל, גם אם הוכחה הרשלנות של הרופא או הצוות הרפואי, וגם אם נגרם נזק, יש להוכיח האם יש קשר בין הרשלנות הרפואית לנזק שנגרם. והאם ניתן היה למנוע בזהירות סבירה למנוע נזק זה.

הסכמה מדעת

תובע בעילה של רשלנות רפואית בגין העדר “הסכמה מדעת”  צריך להוכיח, בין היתר, כי קיים קשר בין הרשלנות לנזק הנטען. היינו, לו היה מקבל את המידע המלא אודות הטיפול הרפואי, לא היה נותן את הסכמתו לטיפול שבוצע.

סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 קובע כי:

1. לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת.

2. לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע, לעניין זה, “מידע רפואי”, לרבות  –

• הדיאגנוזה והפרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל;
• תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
• הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
• סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
• עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

3. המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן  שיאפשר    למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה  מרצון ואי תלות.

4. על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.”

הסכמה מדעת יכולה שתהא בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.

פגיעה באוטונומיה

ביצוע טיפול רפואי בגופו של מטופל מבלי שניתנה לכך הסכמה מדעת על ידו, מקימה למטופל זכאות לפיצוי מעצם הפגיעה בכבודו ובאוטונומיה שלו. זהו פיצוי המבטא את עגמת הנפש שסבל המטופל כתוצאה מהפגיעה באוטונומיה.

חוות דעת רפואית

לתביעה מסוג זה יש חובה לצרף חוות דעת רפואית, שם יפורטו הנזקים שנגרמו למטופל כמו גם  הרשלנות הרפואית שבוצעה ואשר גרמה לנזק.

חוות הדעת תכתב ע”י רופא המתמחה בעניין הרפואי  הנדרש. היינו ככל שהרשלנות הרפואית הינה בעת לידה חוות הדעת תהא ע”י גניקולוג, פגיעה בברך – חוות דעת אורטופד וכך הלאה. ככל שמדובר במספר תחומים, יש צורך במספר חוות דעת על פי העניין.

יצוין כי על אף הקושי במציאת מומחה שייתן חוות דעת לפיה חברו למקצוע התרשל,  למשרדי עורכי הדין העוסקים בתחום זה, מאגר מומחים היכולים ליתן את חוות הדעת הנדרשות.

התיישנות

תביעה ברשלנות רפואית מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה. היינו ביום שבו ארע המעשה או המחדל, או ביום בו נתגלה הנזק בפועל, אלא שבמקרה האחרון תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק (סעיף 89 לפקודת הנזיקין).

לעניין קטין – מרוץ ההתיישנות מתחיל בהגיעו לגיל 18, היינו יכול לתבוע בגין רשלנות רפואית שנגרמה לו, עד הגיעו לגיל 25.

יצוין כי בעת הגשת תביעה לבית המשפט – מפסיק מרוץ ההתיישנות.

נפגעת ברשלנות רפואית? כיצד לנהוג:

1. לאסוף ולשמור על כל התיעוד הרפואי הנוגע לעניין.
2. לתעד במסמך מסודר את השתלשלות האירועים. באיזו בעיה רפואית מדובר, למי פניתם, כיצד טופלתם, איזה רופאים וכו’.
3. לאסוף את כל הקבלות הקשורות.
4. ככל שנגרמו צלקות לתעד בצילום.
5. לא לסלק את התביעה/ דרישה לבד ללא יעוץ מקדים עם עורך דין.
6. לפנות לעורך דין הבקיא בתחום, לו הכלים לאבחן האם מדובר ברשלנות רפואית, האם נגרם נזק תוצאת הרשלנות והאם יש מקום להגיש תביעה.