יש להוכיח כי הקרדיולוג ביצע פעולה ראויה כפי שרופא סביר היה אמור לנקוט. לרוב בתביעת רשלנות רפואית נגד הרופא יצטרכו לבחון את הפעולות שלו בהתאם לכישוריו והכשרתו הספציפית למקרה, קבלת ההחלטות ומורכבות ההליך. השאלה שתעלה במקרה זה, האם רופא אחר היה נוהג באופן שונה מהרופא המטפל.
ניתוח לב הינו הליך מורכב לכן יש לבצע אבחון נכון של הבעיה ואז למצואאת הדרך הנכונה והיעילה לפתרונה. לדוגמא- לבצע צנתור לצורך איתור הבעיה ואז ניתן לטפל בה בדרך מיטבית ונכונה.
בניתוח לב יש גם סיכונים נלווים רבים, זיהום, דום לב, קריש דם וכיו”ב . לכן להכשרתו, מומחיותו, ומיומנותו של הרופא המנתח חשיבות רבה.
הרשלנות הרפאוית יכולה להתהוות הן באבחון המחלה והן במהלך הניתוח. רשלנות יכולה להתבטא בזיהום שנגרם תוצאת חוסר היגיינה, תפירה רשלנית, ואף מוות חס וחלילה.
יש מס’ שלבים בהם יש לבחון את הטיפול:
- שלב פרה הניתוח- השלב בו מגיע החולה ומבוצע אבחון ראשוני. קיימת חשיבות עליונה לערנות הצוות הרפואי, לבחינת מצבו של המטופל, לביצוע בדיקות מקיפות, לפיענוח הבדיקות בצורה מיטבית ולמתן טיפול ראשוני, בזמן הולם ונכון.
- שלב הניתוח- אשר יבוצע ע”י קרדיולוג מומחה (ככל שמדובר בניתוח לב מסובך), שחדר הניתוח יהיה סטרילי, כמו גם הצוות הרפואי (למניעת זיהומים) וכו’.
- שלב ההתאוששות- כמובן, שלאחר ניתוח יש לבדוק את המנותח, לתת הוראות מדויקות לטיפול בו, להשגיח עליו ועל שלבי התאוששותו.
לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוחי לב, יש לצרף חוות דעת מומחה בתחום. בחוות הדעת יבחן המומחה את המקרה , את הנזק ואת הרשלנות שגרמה לנזק.
מומלץ לפנות לעו”ד המתמחה בתחום זה לבירור המקרה ולבחינתו, האם אכן מדובר ברשלנות רפואית.
לפרטים נוספים צרו איתי קשר: