תביעה בגין תאונת עבודה
במקרים בהם העובד נפגע בגופו או בנפשו, בתאונה בעבודה, הוא זכאי לקבל פיצוי מן המוסד לביטוח לאומי, על הנזקים שנגרמו לו. על מנת לקבל את הפיצוי עליו להוכיח כי התאונה אכן ארעה בעבודה וכי בעקבותיה, נגרמה לו נכות רפואית או נפשית. כן, במסגרת התביעה יכול העובד לקבל פיצוי כספי בגין ימי המחלה אשר נקבעו לו בעקבות אותה תאונת עבודה (נקראים: דמי פגיעה).
תביעה בגין נכות כללית
אדם אשר סובל ממצב בריאותי קשה, מחלות קשות, פגיעות נפשיות או פגיעות גוף חמורות, יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית. במסגרת תביעה זו יהיה עליו להוכיח כי נכותו הרפואית הכוללת, במצטבר, עקב כל הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל, מגיעה לכדי 60% נכות, או אפילו 40% נכות (אם נכות באיבר אחד הינה בשיעור של – 25%), וכי בעקבות נכות כללית זו, הוא איבד את כושר עבודתו בלמעלה מ-50% לפחות. במקרים בהם יעמוד התובע בתנאים אלו, כאמור בחוק, תשולם לו ע”י המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות חודשית, בהתאם לגובה נכותו, אי כושרו, כפי שנקבע לו ע”י הועדה הרפואית. נפגע ששיעור נכותו אינו מגיע לסף זה אינו עובר את מבחן הנכות הרפואית ולכן תדחה תביעתו לנכות כללית כבר בשלב זה.
ערר
על החלטת ועדה רפואית בעניין שיעור הנכות ניתן להגיש ערר לועדת עררים. בועדת עררים ישבו 2-3 רופאים. הועדה רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה ע”י הועדה מדרג ראשון, לעלות את אחוזי הנכות ואף להורידם.
בהתאם על החלטת ועדת אי כושר ניתן לערער לועדת ערר לקביעת דרגת אי כושר בה ישבו 2 – 3 מומחים – רופא, מומחה שיקום, מומחה תעסוקה.
על החלטת ועדת העררעים ניתן להשיג במסגרת ערעור, בשאלה משפטית בלבד, בבית הדין האזורי לעבודה באזור מגוריו של הנכה. בית הדין דן כאמור, אך ורק בשאלות משפטיות ולא בגובה הנכות שנקבעה. לדוג’ אם הועדה התעלמה ממסמכים רפואיים שיש בהם ממש, אם הוועדה לא בדקה את הנכה כנדרש, אם לא התייחסה לחוות דעת שהוצגה וכיו”ב.
יצויין כי המועדים להגשת ערר על הועדה או ערעור לבית המשפט, הינם קצובים, וכדאי להיוועץ בעורך דין טרם הגשתם.
החמרת מצב
נכה, אשר חלפו שישה חודשים מאז נקבעה דרגת נכותו ע”י המוסד לביטוח לאומי, יכול לפנות למוסד בבקשה לקיים דיון חדש. גם כאן רצוי להיוועץ בעורך דין לעניין הסיכויים והסיכונים שבהגשת בקשה להחמרת מצב. שכן בבדיקה יכולה הועדה לקבוע כי מצב הנכה הוטב ולא החמיר, ושיעור נכותו יוקטן.
שיקום
גם נכה שלא עמד בדרגת נכות רפואית ואי כושר המזכה בגמלת נכות כללית, יכול להיות זכאי לשיקום במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
נכה שועדה רפואית קבעה את נכותו בשיעור של – 20% ומעלה, זכאי לפנות בבקשה לשיקום.
הנכה יבדק ע”י פקיד שיקום, עובדת סוציאלית ומומחה תעסוקתי. אם ימצא כמתאים לשיקום יוכל לקבל עזרה בהשתלבות מחדש בשוק העבודה, הכשרה מקצועית או לימוד מקצוע חדש שמתאים למגבלותיו. שכר הלימוד ישולם ע”י המוסד ויש מקרים בהם יקבל בנוסף גם דמי שיקום.
זכויות אחרי ניתוח לב: לאחר ניתוח לב מומלץ לבדוק אם יש מקום לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות (כללית או תאונת עבודה, ע”פ נסיבות המקרה).
גמלת ניידות
כל מי שנפגע בצורה המגבילה אותו בניידותו, פגיעות ברגליים המסבות נכויות גבוהות, זכאי לקבלת גמלת ניידות. את התביעה יש להגיש ללשכת הבריאות המחוזית המתאימה.
תביעות בגין מחלת הפוליו
מדינת ישראל תשלם פיצויים לכל מי שחלה במחלת פוליו (שיתוק ילדים) בישראל, ע”פ החוק לנפגע פוליו. יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובה נדרש התובע להוכיח כי אכן חלה במחלת הפוליו בישראל, ולקבל פיצוי כספי בהתאם לנכותו הצמיתה כפי שיקבע לו בביטוח הלאומי.
משרד עו”ד סיגל רייך-הלל טיפול וייצוג בתביעות ביטוח לאומי