קצבת שירותים מיוחדים ביטוח לאומי
קצבת לשירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים מגיל 18 עד גיל פרישה, הזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית והיגיינה אישית) או זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים.
קצבת לשירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים מגיל 18 עד גיל פרישה, הזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית והיגיינה אישית) או זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים.
הרצאה בנושא זכויות ביטוח סיעודי וביטוח לאומי שהתקיים ביום ב’ 31.11.2016 בבית הגמלאי בהרצליה קהל מדהים…אני נהנת בכל פעם מחדש!!! תודה על הזכות.
הזכאות לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ניתנת רק למבוטח המקיים 5 תנאים מצטברים. כל המידע על גמלת סיעוד מביטוח לאומי
התובע, מדריך טיולים בעיסוקו, פנה לרופאת המשפחה שלו בתלונות על תכיפות במתן שתן מזה כשנה. הוא הופנה ע”י הרופאה לבדיקות דם לרבות PSA(בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת החלבון המופרש ע”י בלוטת הערמונית בדם), לגסטרואנטרולוג, לאולטרסאונד של הבטן ודרכי השתן, וכן הורתה על תחילת טיפול תרופתי. בבדיקה התגלה כי רמת החלבון חורגת מהנורמה,
הרצאה בהיכל העיר הרצליה- 19.9.16. הרצאה שלי על זכויות בטוח לאומי והביטוח הסיעודי
אישה בת 67, רופאה במקצועה, חצתה כביש במעבר חצייה בחולון, תוצאת שברים ושקעים בכביש, נפלה ופונתה לקבלת טיפול רפואי. שם אובחן שבר בידה הימנית- הדומיננטית. היא אושפזה בבית החולים ועברה ניתוח לקיבוע השבר.
בשבוע 37 להריונה, פונתה האם ע”י אמבולנס לבית החולים “זיו” בצפת עקב ירידת מים , וילדה את ביתם (התובעת 1) בלידת עכוז- וגינאלית. בהמשך אובחנה הילדה כסובלת מחולשת שרירים ופגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית דו צדדית, ושיתוק ע”ש ארב (Erb’s Palsy). ההורים החליטו לתבוע את בית החולים בגין רשלנות.
רטיס האשראי הוחלף, פרמיות לא שולמו לחברת הביטוח – האם הפוליסה בטלה? בימ”ש הורה לחברת ביטוח הפניקס להחיות את הפוליסה. ת.א. 36121-06-14 ויינשטיין נ’ הפניקס חברה לביטוח בע”מ
ב1.7.16,תכנס לתוקף פוליסת סיעוד אחידה לכל קופות החולים. ב1.7.16,תכנס לתוקף פוליסת סיעוד אחידה לכל קופות החולים. לפי פוליסה זו כל מקרה ביטוח שארע ב 3 שנותיו הראשונות של המבוטח יוחרג
טיפול רפואי שניתן ללא הסכמתו המפורשת של המטופל (הסכמה מדעת), ייחשב כרשלנות רפואית. תובע בעילה של רשלנות רפואית בגין העדר “הסכמה מדעת” צריך להוכיח, בין היתר, כי קיים קשר בין הרשלנות לנזק הנטען. היינו, לו היה מקבל את המידע אודות הטיפול הרפואי, לא היה נותן את הסכמתו לטיפול שבוצע.