לעורכת דין סיגל רייך, 2 במרץ 2016
הקידומת המקצועית “עורכת דין” לא מרמזת בהכרח על מישהי שיש במטה לחמה משהו מהנשמה. אדרבה- התדמית, וכנראה גם המציאות הנכפית על בעלי מקצוע זה, מעצבת פרופיל של מי שעיקר עיסוקו בריב ומדון, בלחימה ובמרדף אחרי
כספים.
זוהי הסיבה שכאשר פניתי אליך עשיתי זאת בהיסוס רב. היססתי, אבל הייתי חסר אונים. כמו רבים אחרים, נקלענו למצב שבו בציניות ובעזות מצח הפרה חברת הביטוח את הבטחתה החקוקה שחור על גבי לבן בפוליסה סיעודית שהורי שילמו בעבורה ממיטב כספם במשך עשרות שנים. מצאנו את עצמנו מרומים ונבגדים, באותו רגע בחיים שבו אמי, סעודית אך בדעה צלולה, וגם אנחנו – בניה וכלותיה-
איננו ערוכים להוסיף לחזית הסיעוד והרפואה גם קרב משפטי.
לתוך התפאורה הזו נכנסת, סיגל, כשחקנית חיזוק. פתאום הייתה לנו אוזן שומעת, חכמה ובעלת ניסיון; פתאום הייתה מישהי שמאזינה לנו בקשב אמיתי כדי לתת עצה טובה. ומעל לכל – מישהי שמטפלת בנו בכל עת, בכל שעה, בלי שום חשבון, מבלי שצלילי הכסף או רשרושיו יהיו גורם כלשהו במשוואת היחסים בינינו. מין שילוב מופלא של חברה (אף כי מעולם קודם לכן לא הכרנו), עובדת סוציאלית, ואחות גדולה ואימהית.
כאשר נפלו, לבסוף, חומות יריחו של חברת הביטוח והגיעו התשלומים, מצאנו עצמנו פעם נוספת במצב שאיש לא הכין אותנו אליו: קיבלנו ממך שירות מקצועי לעילא ולעילא, והרי התוצאות מדברות בעד עצמן, אבל ללא כל חובת שכר טרחה.
זוהי, כמובן, סיטואציה בלתי נסבלת. מילא שעבדת עם כל הלב וכל הנשמה; מילא שהצלחת במקום שבו אנשי עסקים קפצו את ידם; מילא שהשקעת את הזמן ואת המרץ; מילא שהיית עבורנו גלגל הצלה בתקופה כה קשה. אבל גם לעמוד במילתך שלא תגבי כסף מהצד שלנו? פשוט שערורייה!…
סיגל – השארת אותנו, אותי ואת משפחתי, אסירי תודה. קיבלנו תמיכה שאין דרך לבטא את ערכה. יותר מכל, הוכחת לנו שבמרחב העסקי של וויכוחים וכספים מסתובבת מלאכית אחת, עם דיפלומה של עורכת דין, שמתעקשת לתקן עולם.
אנחנו מבקשים להפר את החוזה שלנו איתך, ובכל זאת לשלם לך מעט מן המגיע לך, בידיעה שאין סכום שבאמת יבטא את ההערכה העמוקה שלנו כלפי הדרך שבה בחרת לבנות את המסלול המקצועי שלך.
איל ואירס לוין, עפר וחוי לוין – הבנים והכלות של חנה לוין
וכמובן – חנה לוין, שחגגה ימים אלו את יום הולדתה התשעים.
