למרבה הצער, כלבים עלולים לגרום לנזקי גוף חמורים.
סעיף 41א’ לפקודת הנזיקין, מטיל אחריות מוחלטת על בעל כלב או על המחזיק בו דרך קבע, לנזקים אשר גרם הכלב, גם אם יוכיח הנתבע (בעל הכלב או המחזיק בו), כי לא התרשל בהחזקתו. היינו יש לראות בבעליו של כלב כאחראי באופן מוחלט לנזק שכלבו יגרום.
הניזוק (התובע) איננו נדרש להוכיח רשלנות מצד הבעלים, כל שעליו להראות הוא שהכלב גרם לנזקיו הגופניים. יצוין כי מדובר בכל נזק שנגרם לתובע ומקורו בכלב, גם אם לא מדובר בנשיכה וגם אם כלל לא היה מגע פיזי בין הכלב לנפגע. יחד עם זאת, נקבעו בסעיף 41ב’ לחוק, הגנות לבעלים ו/או המחזיק בכלב, אשר בהתקיימן לא יהא בעל הכלב חייב בפיצוי הניזוק:
(1) התגרות של הניזוק בכלב.
(2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו.
(3) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.
החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס”ג-2002 קובע כי: יש להחזיק כלב ברישיון, להיעזר ברצועה בעת טיול עם הכלב וטיול זה יעשה ע”י מי שיכול לשלוט בכלב.
כלבים מסוכנים מוגדרים בחוק ככלבים מעל גיל 3 חודשים שנשכו נשיכה שגרמה לחבלה או כלבים השייכים לגזע מסוכן לדוגמא אמסטף או רוטוויילר.
בעלי כלבים מסוכנים חייבים לרכוש ביטוח צד ג’ לכיסוי נזקי גוף ורכוש אותם עלול כלבם לגרום, בנוסף בעת יציאה עם הכלב המסוכן יש לחסום פיו, הכלב יוחזק ע”י אדם מעל גיל 18 שיכול לשלוט בכלב והוא חייב להיעזר ברצועה שאורכה עד 2 מטרים.
בנוסף כלב מסוכן מעל גיל 6 חודשים יסורס או יעוקר למעט אם יש בכך כדי לסכן את חיי הכלב.
הן הוראות החוק והן הפסיקה באות להקל על נפגע מתקיפת כלב ולהרחיב אחריות המחזיק בו.
אם נפגעת מתקיפת כלב יש לקחת את פרטי בעלי הכלב, לדווח על הנשיכה למחלקה הוטרינרית במקום מגורייך, לפנות לקבלת טיפול רפואי, לצלם את הנשיכה, וככל שנגרם נזק גוף להתייעץ עם עורך דין מתמחה בתביעות מסוג זה.
לפרטים נוספים צרו איתי קשר: